רקע: כיום בעת הגשת פעולה להעברת זכויות נדרשים הן מוכר/י והן רוכש/י המקרקעין, להגיש תצהיר לעניין שומת המס החייבת כאשר הבקרה של רשות המיסים במשרד האוצר הינה רנדומלית. כלומר ייתכנו מצבים בהם ינצלו הצדדים את חוסר הבקרה העיקבי לצורך דיווח נתונים אשר אינם תואמים את העסקה וזאת במטרה להפחית בנטל המס. לדוגמא במכירת נכס צמוד קרקע אשר מדווח כדירה יחידה כאשר בפועל מדובר בנכס המפוצל ל 2 יחידות ואף ייתכן וקיימת בו פעילות עסקית של צימרים.

1. סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, קובע כי בעת מסירת הצהרה על מכירת זכות במקרקעין מוענקת סמכות למנהל לקבוע את שומת המס. המנהל, באמצעות המפקחים במשרדי מיסוי מקרקעין יבדוק את השומה, ישום את המכירה הן במס שבח והן במס רכישה תוך 8 חדשים ממועד הגשת ההצהרה על פי השומה העצמית או שומה בהסכם או לפי מיטב שפיטה. בשומה לפי מיטב שפיטה יפרט המנהל את הנימוקים לאי אישור השומה העצמית אשר הוגשה על ידי הנישום, וכן את הדרך אשר על פיה נעשתה השומה לפי מיטב השפיטה. במקרה של שומה לפי מיטב שפיטה יזמן המפקח את המוכר/רוכש לדיון לפני החלטתו. בהתאם לחוק לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה, בלי שניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו. המנהל ישלח הודעת שומה אל החייב בתשלום המס (מס שבח / מס רכישה) אשר בה יפרט את רכיבי השומה ואת סכום המס לתשלום על פיה.